פסק-דין בתיק ת"א 22057-06-09

לפני תובענה שעניינה מו"מ לרכישת נכס.

רקע כללי מוסכם -

1.            הנתבעת, ל.מ.ה חברה לנכסים בע"מ (להלן: " הנתבעת"), היתה במועדים הרבנטיים בעלת זכויות החכירה לדורות של נכס הנמצא ברח' הנמל 35 בחיפה (להלן: " הנכס"). הנכס היה בבעלותה של עירית חיפה (להלן: " העיריה"). בעלי המניות של הנתבעת באותה העת היו מר פנסח מורגנשטרן (להלן: " מורגנשטרן"), ורו"ח אברהם היימן (להלן: " היימן"). הנתבעת רכשה את זכויות החכירה מכמה יורשים, בני משפחת טיאר, אשר חלקם מתגורר בחו"ל (להלן: " טיאר").

2.            בשנת 2005 מתווך נדל"ן בשם ראובן דוידסון (להלן: " דוידסון") הציע לתובעת, א.נ.ט נכסים (2005) בע"מ (להלן: " התובעת"), לרכוש את הנכס.

3.            התובעת הביעה עניין ברכישת הנכס ובין הצדדים התקיימו מגעים בכל הנוגע לרכישה, לרבות בכל הנוגע למגעים מול עירית חיפה, באשר לביצוע העסקה.

4.            אין חולק כי ביום 27/8/05 נתנה הנתבעת בידי התובעת מכתב התחייבות אשר בו מצוין שלתובעת האופציה לרכוש את הנכס עד יום 31/12/05 (להלן: " האופציה בכתב") במחיר של 100,000 $ ארה"ב. אין אף חולק כי בהמשך הוארכה האופציה בעל פה. במהלך התקופה הסמוכה המשיכו המגעים בין הצדדים, באמצעות באי כוחם - וזאת עד תחילת יוני 2006. המגעים כללו, ועל כך אין חולק, העברת טיוטא של חוזה ביום 16/1/2006, תיקונים לטיוטא, העברת טיוטא שניה ביום 22/1/2006, שליחת מסמכים שקשורים לטיוטת ההסכם (כגון יפוי כח ואישור תשלום מסים), התכתבויות בחודש פברואר ואפריל 2006, לרבות לגבי בירורים שיש לבצע מול העיריה באשר לאפשרות להשלים את העסקה, העברת טיוטא שלישית במספר ביום 5/6/2006 ומכתב אחרון מאת ב"כ של הנתבעת מיום 6/6/2006 אל ב"כ של התובעת.

5.            הצדדים מסכימים כי הימשכות המגעים במקרה זה נבעה, בין היתר, בשל העובדה שהזכויות בנכס היו רשומות על שמם של טיאר עוד לפני העברת הזכויות לתובעת - ועל מנת להשלים את ההעברה לנתבעת והלאה לתובעת, היה צורך להחתים חלק מבני משפטת טיאר על מסמכים רלבנטיים. עוד מוסכם כי היה צורך להגיע להבנות והסכמות עם העיריה, בעלת הנכס, עובר לחתימה על החוזה, כמו גם צורך לברר עם העיריה מה יהא שיעור דמי החכירה, הארנונה וכו' וכיצד ניתן יהא לקנות מהעיריה את הבעלות ולא רק את זכויות החכירה.

6.            בכל אופן, אין מחלוקת כי ביום 13/6/06 הודיעה הנתבעת לתובעת שלא ניתן להמשיך לקראת חתימת חוזה מכר באשר לנכס, שכן המניות של מורגנשטרן בנתבעת נמכרו לצד שלישי, עוה"ד המנוח הפלר ז"ל (להלן: " המנוח הפלר" או " הצד השלישי").

טענות הצדדים -

7.            התובעת טוענת כי הנתבעת נהגה כלפיה בחוסר תום לב במהלך המו"מ, כי היא האריכה את האופציה שניתנה לה לרכישת הנכס ללא הגבלת זמן וכי המכירה של הנכס (או יותר נכון מכירת המניות של הנתבעת)  לצד השלישי מהווה הפרה של אותה הבטחה לגבי האופציה.

8.            התובעת עותרת לכך שהנתבעת תפצה אותה בסכומים כדלקמן: פיצוי מוסכם חוזי בסך 45,000 ש"ח, פיצוי בגין ביטול זמנם של מנהלי התובעת בסך 10,000 ש"ח, עוגמת נפש - 20,000 ש"ח ופיצויי קיום והסתמכות בסך 15,000 ש"ח, דהיינו, סה"כ - 90,000 ש"ח.

9.            הנתבעת טוענת כי לא כשלה בחוסר תום לב וכי במהלך כל המגעים בינה לבין התובעת היא הבהירה לה שמועד האופציה תם, כי היא כבר לא מחוייבת למכור לה את הנכס, כי היא פועלת במקביל מול גורמים אחרים בניסיון למכור את הנכס והוסכם כי - "כל הקודם זוכה".

10.        בנוסף, מוכחשים ראשי הנזק המתוארים מעלה.

מסכת הראיות -

11.        בפניי העידו מטעם התביעה המתווך דוידסון (לגבי תצהירו ת/1) ומר נועם טלר, מנכ"ל התובעת (להלן: "טלר", לגבי תצהירו ת/3).

12.        מטעם ההגנה העיד עו"ד רון ברנט, אשר ייצג את הנתבעת במהלכים הרלבנטיים (להלן: " ברנט", לגבי תצהירו נ/2), מורגנשטרן (לגבי תצהירו נ/3) והיימן (לגבי תצהירו נ/4) .

דיון והכרעה -

13.        לאחר שבחנתי את התשתית הראייתית ושקלתי את טענות באי כוחם של הצדדים בסיכומיהם, מסקנתי היא כי דין התביעה להידחות, מחמת הטעמים שיפורטו להלן.

ראשית, שוכנעתי שהאופציה שניתנה לתובעת לרכישת הנכס היתה רק עד פברואר 2006 -